האם ניתן לדרוש פיטורי רופא בגין רשלנות רפואית?

לא ניתן לדרוש פיטורי רופא בגין רשלנות רפואית, אך אפשר לפנות אל נציב קבילות הציבור הפועל תחת משרד הבריאות. במאמר הבא נסביר כיצד עושים זאת.

תביעות רשלנות רפואית הן חלק מתביעות הנזיקין ומטרתן מתן פיצוי לנתבע על מנת להקל על נזק פיזי או נזק נפשי אשר נגרם לו. בית המשפט קובע את מידת הרשלנות הרפואית, ופוסק על פיצוי אשר אמור להחזיר את המצב טרום הטיפול או לפחות למצב אופטימאלי ככל האפשר.

היות וההוצאות לאחר טיפול הבוצע תוך כדי רשלנות רפואית יכולות להיות גבוהות, כך גם הפיצויים אותם קובעים בית המשפט מגיעים לעשרות אלפי שקלים ולעיתים אפילו למאות אלפי שקלים. למרות כל האמור לעיל, לא ניתן לדרוש פיטורי רופא בגין רשלנות רפואית. מעבר לכך, לא ניתן לדרוש גם את הוקעתו של הרופא, את שלילת רשיונו, את הרחקתו וכדומה. בית המשפט אינו מתייחס לסוגיה זו ואין זה מתפקידו. בניגוד לתביעות בנושאים אחרים, בכל מה שקשור אל הרשלנות הרפואית לא נפסקים סעדים אשר מטרתם ענישה משמעתית מכל סוג.

למאמרים נוספים בנושא: https://www.rashlanutlaw.co.il/

רוצים לדרוש את פיטורי הרופא? פנו לנציב קבילות הציבור

הדרישה לפיטורי רופא בעקבות רשלנות יכולה להיות מופנית אל נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. מבחינת הנציב, תלונות על טיפול כושל לא חייבות להיות מלוות ברשלנות רפואית על מנת להביא לפיטורין. ישנם מצבים רבים בהם פנייה אל נציב קבילות הציבור עוררה תגובות נוספות מצד מטופלים, כאשר בסופו של דבר הרופא פוטר או הועמד לדין משמעתי. הנציב הוא הגורם היחיד אשר מוסמך לנקוט הליכים משפטיים נגד רופא מטפל. על מנת לעשות זאת עליו לבצע אחת מבין הפעולות הבאות:

1. בדיקת המקרה - פנייה אל נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות חייבת לכלול פרטים מלאים על אופי המקרה. על הנציב לבדוק את המקרה מהפרספקטיבה של התובע, אך לבחון גם את הרישום הרפואי, את העדויות של הצוות המטפל, את ההיסטוריה של הרופא ועוד.

2. שימוע - נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות עשוי להורות על פיטורין או על פתיחת הליך משמעתי אחר בכפוף לקיום שימוע. הרופא צריך להופיע אל השימוע ולהציג את גרסתו לאירועים כפי שהתקבלו אצל הנציב.

3. הקמת ועדת בדיקה - לרוב, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות מורה על הקמת ועדת בדיקה במידה ומדובר על אירוע חמור. הנציב מקבל אליו את מסקנות הועדה ומחליט בהתאם האם לפטר את הרופא.

האם התביעה מוגשת נגד הרופא באופן אישי?

ברוב המקרים, תביעות הרשלנות הרפואית מוגשות כנגד המוסד המטפל ולא באופן אישי נגד הרופא. מלבד רשלנות של רופא פרטי המחייבת תביעה אישית, המוסד הרפואי מחזיק באחריות שילוחית לכל מעשיו של הרופא הנתבע ונושא בפיצוי שייפסק במידה ובית המשפט מחייב זאת. יחד עם זאת, הרופא צריך לדעת על הגשת התביעה משום שהוא זה שיידרש לתת מענה ותגובה לטענות.

מטופלים רבים חוששים להמשיך את הטיפול לאחר הגשת תביעות על רשלנות ולכן מעדיפים לעבור למוסד אחר. זו היא אופציה לגיטימית לחלוטין, הנובעת מתוך חוסר נוחות. בכל מקרה, אין טעם לתבוע את הרופא באופן אישי.

אל תבזבזו זמן ונסחו תביעת רשלנות מתאימה

עורך דין בעל ניסיון עשוי לדעת כבר בזמן פגישת הייעוץ הראשונה האם קיימת עילה לתביעת רשלנות. במידה ומטרת התביעה היא פיטורי הרופא בלבד, מדובר על בזבוז זמן משום שבית המשפט אינו קובע זאת. נזק פיזי ונזק נפשי עשויים לגרור פיצויים על סכומי כסף משמעותיים. הדרישה לפיטורין מהבחינה הזו שולית לחלוטין, הן בשל העובדה שהיא לא קבילה והן בשל כך שהיא לא תביא לשיפור במצבו של המטופל.